לניצוץ שבראיונות עבודה ישנה אמירה שקטה שנמצאת שם "מתחת לפני השטח" ויש לה כח עצום! אמירה שקטה אך מכרעת בבחירה בין הפיינאלסטיים שיגיעו לסוף המירוץ. לרוב, הניצוץ עליו מדברים המעסיקים בתהליכי גיוס אינו מסוג הדברים שמופיעים בדרישות התפקיד, אך בפועל הוא הוא שיעשה את ההבדל בזמן האמת.
מהו הניצוץ?
הניצוץ החמקמק הוא מסר שמועבר לצד השני ומשקף את ההתלהבות/המוטיבציה הפנימית לתפקיד והוא בא לידי ביטוי באופנים שונים. כאנשים השונים זה מרעהו, אנו גם משדרים את הניצוץ בעוצמות אחרות, מוחצנות יותר או פחות. אבל כשהוא שם, הוא שם! ובשקט…
אני אישית מאוד מאמינה בניצוץ האותנטי בראיונות. זה שפורץ בטבעיות ומשדר תמונת מצב כנה ביחס למשרה.
מתוקף האותנטיות של הניצוץ (לאו דווקא בראיונות) כשקורה משהו שמרגיש לנו טוב/כשאנו מרגישים שאנחנו הולכים להצליח big time/ כשיש משהו שאנו מאוד אוהבים ורוצים, רואים זאת עלינו! אנו פשוט משדרים זאת. משהו באנרגיה, בהבעות הפנים, בתנועות הגוף ובעיניים הבורקות שמשדרות המון.
שני טיפים ביחס לניצוץ בריאיון עבודה:
א. היו מודעים לקיומו- עצם המודעות, תאפשר באופן טבעי את העברת המסר האנרגטי לצד השני, במקביל להעברת המסר המילולי. ככל שהפער קטן בין השניים, כך תשדרו יותר בטחון למראיין ביחס לתחושותיכם לתפקיד.
ב. היו כנים עם עצמכם. אם זה שם ואתם "עפים" על המשרה, אל "תעבדו" בלהסתיר את הניצוץ. אפשרו לעצמם לשדר אותו ליקום! כן, גם כשאתם מתמודדים לתפקידים בכירים (זה לא מה שיפגע לכם במו"מ על התנאים והשכר)
על סמך ניסיון ניהולי וגיוסי רב שנים, ה"ניצוץ" פשוט פועל מתוכינו ומופעל על הצד השני בתת המודע. האפקט שלו נכון לכל תפקיד ובכל שלב בתהליך הגיוס, על אחת כמה וכמה בתהליכי גיוס מתקדמים. הוא מקבל "מקדמי החלטה" משמעותיים יותר ככל שמדובר בתפקידי professional ו/או בתפקידי ניהול בכיר, בהם האוויר כבר נעשה דליל והמעסיק נמצא בצומת החלטה. כאן המעסיק כבר מתחיל לשחזר איך הוא חווה לאורך הדרך את הניצוץ החמקמק מן המועמד.ת, וכן כיצד חווה את עוצמתו ורמת "מהימנותו" (הסובייקטיבית כמובן) המשקפת מבחינתו את הפער שחווה בין הנאמר בראיונות למה ש"שודר" לו.
לכן, פרמטר זה הוא שיחתום את התהליך ויכריע מי מבין המועמדים הבודדים שהגיעו לשלבים הממש סופיים ייבחר/תיבחר.
לסיכום, אם אתם מרגישים שזוהי משרת חלומותיכם, דאגו שזה יעבור לצד השני, הן מילולית והן בשקט(=להלן הניצוץ)
